מחלות שלפוחיתיות בחלל הפה – מה זה וכיצד הן מתפתחות?
מחלות שלפוחיתיות בחלל הפה הן קבוצה של מצבים שבהם מערכת החיסון פוגעת בשכבות הריריות העדינות שמצפות את הפה וגורמת לשלפוחיות ולכיבים כואבים.
אלו מחלות אוטואימוניות – מצבים שבהם מערכת החיסון תוקפת את רקמות הגוף. הן פוגעות בעור ובריריות, כולל חלל הפה, העיניים ולעיתים גם באיברים נוספים. סוג הנוגדנים המעורב במחלה קובע את מיקום הפגיעה ואת משך הזמן שבו השלפוחית נשארת שלמה לפני שהיא נקרעת והופכת לכיב או ארוזיה.
לדוגמא: בפמפיגוס וולגריס, הנוגדנים פוגעים בקשרים בין תאי האפיתל. כתוצאה מכך השלפוחיות עדינות ונקרעות בקלות, ומשאירות כיבים פתוחים. בפמפיגואיד, הנוגדנים פוגעים בקשרים בין שכבת האפיתל לרקמת החיבור שמתחתיה. לכן השלפוחיות עמידות יותר לקריעה ונשארות שלמות זמן רב יותר.
במחלות מסוימות, מגע עדין בעור או בריריות עלול לגרום לקילוף – תופעה הנקראת סימן ניקולסקי חיובי.
פמפיגוס וולגריס (Pemphigus Vulgaris)
פמפיגוס וולגריס היא מחלה אוטואימונית יחסית שכיחה בחלל הפה. במחלה זו, מערכת החיסון מייצרת נוגדנים שתוקפים את הקשרים בין תאי האפיתל – השכבה שמצפה את הריריות. כתוצאה מכך הרקמה הופכת חלשה, נוצרות שלפוחיות עדינות שנקרעות בקלות ומשאירות כיבים כואבים.
איך זה מתבטא?
בדרך כלל, הנגעים בחלל הפה הם הסימן הראשון למחלה, ולעיתים גם הקשים ביותר לטיפול. הם מופיעים בעיקר על החיך, פנים הלחיים, הלשון או החניכיים. הכיבים גורמים לכאב משמעותי, קושי באכילה ושתייה, ולעיתים אף לצרידות אם המחלה מתפשטת לגרון.
מי נמצא בסיכון גבוה יותר?
המחלה נפוצה בעיקר בגילאי 40–60, ובשכיחות גבוהה יותר בקרב אוכלוסיות ממוצא יהודי אשכנזי, ים-תיכוני או מזרח-אסייתי.
גורמים נוספים
במקרים נדירים, תופעות דמויות פמפיגוס עשויות להופיע בעקבות שימוש בתרופות מסוימות או במצבים של ממאירות.
פמפיגואיד של ריריות (Mucous Membrane Pemphigoid)
פמפיגואיד של ריריות היא קבוצה של מחלות אוטואימוניות. במקרה הזה, הפגיעה היא בחלבונים שאחראים על החיבור התקין בין שכבות העור והריריות.
מאפייני המחלה:
נוצרות שלפוחיות ונגעים כואבים, בעיקר בריריות הפה ולעיתים גם בעיניים. הנגעים בחלל הפה יכולים לגרום לאדמומיות משמעותית של החניכיים, מצב שמוכר בשם Desquamative Gingivitis. המחלה מופיעה לרוב בגיל מבוגר ונפוצה יותר בקרב נשים.
בולוס פמפיגואיד (Bullous Pemphigoid)
בולוס פמפיגואיד היא המחלה השלפוחיתית האוטואימונית השכיחה ביותר בעור, והיא מופיעה בעיקר בגיל מבוגר – בדרך כלל סביב גיל 75–80.
מאפייני המחלה:
המחלה מתפתחת במחזורים של התלקחות והטבה. הסימן הראשון הוא לרוב גרד עז, ולאחריו מופיעות שלפוחיות גדולות שמחזיקות מספר ימים לפני שהן נקרעות ומשאירות גלד שטחי. בדרך כלל אין צלקות לאחר ההחלמה. נגעים בחלל הפה נדירים יחסית, אך יכולים להופיע במקרים מסוימים.
טיפול במחלות שלפוחיתיות אוטואימוניות של רירית הפה
מחלות כמו פמפיגוס ופמפיגואיד הן מצבים שבהם מערכת החיסון תוקפת בטעות את הרקמות הבריאות בריריות הפה, וגורמת להופעת שלפוחיות, כאבים ולעיתים גם קושי באכילה או בדיבור.
הטיפול במצבים אלו כולל לרוב תרופות שמאזנות את פעילות מערכת החיסון, כדי לעצור את התהליך הדלקתי. בנוסף, ניתן טיפול מקומי שמקל על הכאב ומסייע לריריות להחלים. חשוב גם לשמור על תפקוד תקין של חלל הפה – כדי לאפשר אכילה נוחה, דיבור חופשי ושמירה על שגרת חיים רגילה.
במהלך הטיפול, יש חשיבות רבה למניעת זיהומים משניים. הריריות הפגועות רגישות יותר, ולכן חשוב להקפיד על היגיינת פה טובה, להשתמש בתכשירים מתאימים ולעקוב באופן סדיר עם הרופא המטפל.