יובש, נפיחויות והפרעות בבלוטות הרוק – מה גורם לכך וכיצד מטפלים

ד״ר קארין קור - מומחית לרפואת הפה

הפרעות בבלוטות הרוק – מה גורם להן ואיך הן משפיעות על יובש בפה?

הפרעות בבלוטות הרוק מתייחסות לקבוצת מצבים שבהם נפגעת ההפרשה התקינה של הרוק—בין אם עקב ירידה בקצב הפרשת הרוק (Hyposalivation), שינוי בהרכבו, חסימה מכנית של הבלוטות וצינורות הניקוז או תהליך גידולי שפיר/ממאיר. במקרים רבים מטופלים מדווחים על תחושת יובש כרונית בפה (Xerostomia) שאינה מוסברת בהכרח בבדיקה קלינית פשוטה.

בפה שלנו יש מערכת בלוטות שמייצרות רוק – נוזל חיוני שמאפשר לנו לאכול, לדבר ולשמור על בריאות השיניים. יש שלוש זוגות של בלוטות רוק גדולות:

  • פרוטיד – אחראית בעיקר על רוק מימי שמופרש בזמן אכילה.
  • תת-לסתית – מייצרת רוק גם במנוחה וגם בזמן גירוי.
  • תת-לשונית – מפרישה רוק סמיך שמסכך את הרקמות.

בנוסף, יש מאות בלוטות קטנות שמפוזרות בכל חלל הפה ותורמות ללחות מתמדת.


תפקידי הרוק

נוזל הרוק ממלא תפקיד מרכזי בשמירה על בריאות חלל הפה:

  • הגנה מפני זיהומים
  • סיכוך הרקמות הרכות
  • מאגר ליונים הדרושים לרה־מינרליזציה של אמייל השן ונטרול חומציות (שמירה על איזון ה־PH) התורמים מניעת עששת (חורים)
  • סיוע בעיכול הראשוני של המזון

ירידה בכמות או באיכות הרוק עלולה לגרום לעלייה בעששת, זיהומים, קושי באכילה, בליעה ודיבור ואף לקשיים בשימוש בתותבות.


הפרעות בכמות או באיכות הרוק

יובש פה (Xerostomia)

תחושת יובש בפה יכולה לנבוע מירידה אמיתית בכמות הרוק (Hyposalivation) או מתחושת יובש סובייקטיבית.

גורמים אפשריים:

  • שימוש בתרופות
  • שתייה לא מספקת וצריכת קפאין מוגברת
  • טיפולי קרינה באזור הראש והצוואר
  • חסרים תזונתיים
  • מחלות זיהומיות (HIV, HCV)
  • מחלות אוטואימוניות כמו תסמונת שיורגן (Sjögren’s syndrome)

הפרעות נוספות בבלוטות הרוק

נפיחויות

עלולות לנבוע מזיהום, חסימה עקב אבן בבלוטת הרוק (Sialolithiasis) או ממחלות מערכתיות

מוקוצלה (Mucocele)

נפיחות קטנה הנגרמת מנזק לצינורית של בלוטת רוק קטנה, לרוב בעקבות טראומה מקומית

גידולים

יכולים להיות שפירים או ממאירים. ברוב המקרים גידולי בלוטת הפרוטיד הם שפירים, אך בבלוטות הקטנות שיעור הגידולים הממאירים גבוה יותר


אבחון

האבחון כולל:

  • אנמנזה רפואית מלאה (כולל היסטוריה תרופתית)
  • בדיקה קלינית יסודית
  • בדיקות עזר לפי הצורך: בדיקות דם, הדמיה (אולטרסאונד, CT, MRI) או מדידת כמות ואיכות הרוק (סיאלומטריה)

טיפול

הטיפול מותאם לגורם ולחומרת ההפרעה, ויכול לכלול:

טיפול שמרני

שימוש בתחליפי רוק, שינוי תרופתי, תוספי תזונה והקפדה על שתייה מספקת

טיפול פולשני

במקרים של חסימה כרונית, נפיחויות חוזרות או גידולים

מעקב דנטלי סדיר

לשמירה על היגיינת הפה, מניעת עששת וזיהומים משניים

ברוב המקרים ניתן להשיג שיפור משמעותי ביובש הפה ובתחושת הנוחות באמצעות טיפול מותאם ומעקב רפואי מסודר.


אם אתם סובלים מיובש בפה, נפיחות או כאב באזור בלוטות הרוק – אל תתעלמו. אבחון מוקדם יכול למנוע סיבוכים ולשפר את איכות החיים.


שאלות נפוצות

יובש בפה עשוי לנבוע מתחושה בלבד או מירידה אמיתית בכמות הרוק. הגורמים השכיחים כוללים תרופות, תסמונת שיוגרן, טיפול קרינתי ומחלות כמו סוכרת או הפרעות בבלוטת התריס.

מה עושים?

מומלץ להיבדק אצל רופאה מומחית ברפואת הפה, שתאתר את הגורם ליובש ותתאים טיפול — החל מהחלפת תרופות במידת האפשר, דרך תחליפי רוק ועד תרופות המגבירות ייצור רוק (במידת הצורך), לצד טיפול במחלות רקע.

נפיחות בבלוטות הרוק, בלחי, מתחת ללסת או ליד האוזן, יכולה להיגרם מגורמים כגון אבן החוסמת את צינור הבלוטה, מזיהום המתבטא באודם והפרשת מוגלה, או מגידול. חלק מהגורמים שפירים, אך אחרים דורשים אבחון וטיפול מוקדם.

אם מופיעה נפיחות שאינה חולפת או חוזרת – מומלץ לפנות לרופאה מומחית ברפואת הפה. במקרים אקוטיים, כגון כאב משמעותי, אודם או הפרשת מוגלה, חשוב לפנות לבדיקה רפואית בהקדם.

המידע במאמר זה נועד למטרות כלליות ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי. בכל מצב של בעיה או ספק, מומלץ לפנות לרופא מוסמך.

זקוקים לטיפול מומחה?

מוזמנים ליצור קשר ולקבוע פגישה לייעוץ אישי עם ד״ר קארין קור.

קביעת תור