אפטות בפה (Recurrent Aphthous Stomatitis)

ד״ר קארין קור - מומחית לרפואת הפה

מהן אפטות וכיצד הן נראות?

אפטות הן אחת התופעות השכיחות ביותר בחלל הפה. מקור השם ביוונית ומשמעותו "פצע". כ-20% מהאוכלוסייה יסבלו מאפטות בשלב כלשהו בחייהם.

האפטות מופיעות כנגעים עגולים או סגלגלים, בעלי כיסוי צהבהב-אפרפר והילה אדמדמה מסביבם. לרוב הן מופיעות על ריריות ניידות ולא מקורנות (Non-keratinized mucosa) – כגון השפתיים, הלחיים, הלשון ורצפת הפה.

אפטה בפה - נגע עגול עם כיסוי צהבהב והילה אדומה


מה גורם לאפטות?

הגורם המדויק אינו ידוע, אך ההשערה הרווחת היא כי מדובר בתגובה דלקתית המביאה להרס של תאי האפיתל.

גורמים אפשריים:

  • נטייה גנטית – כ-40% מהסובלים מדווחים על קרוב משפחה עם נטייה דומה
  • חסרים תזונתיים (ויטמין B12, ברזל, חומצה פולית)
  • הפרעות המטולוגיות– ירידה בשורות הדם האדומה/ הלבנה
  • מתח נפשי
  • מחלות מערכתיות כגון קרוהן, קוליטיס כיבית, צליאק, HIV ועוד
  • תרופות מסוימות עלולות לגרום להופעת אפטות

סוגי אפטות

אפטות מינוריות (Minor Aphthae) – נגעים קטנים בקוטר 3–10 מ"מ, מחלימים תוך שבועיים ללא הצטלקות.

אפטות מג'וריות (Major Aphthae) – נגעים גדולים, בקוטר של 1–3 ס"מ, המאופיינים בתהליך החלמה ממושך הנמשך בין שבועיים לשישה שבועות, ולעיתים עשויים להותיר צלקת.

אפטות הרפטיפורמיות (Herpetiform Aphthae) – נגעים זעירים רבים, מחקים הרפס אך אינם נגיפיים.


אבחון

האבחון מבוסס על אנמנזה מפורטת, בדיקה קלינית ולעיתים בדיקות עזר כגון בדיקות דם, לצורך שלילת גורמים מערכתיים או מחלות נלוות.


טיפול

ברוב המקרים, הטיפול מתבצע באופן מקומי – באמצעות חומרים מאלחשים ולעיתים גם סטרואידים. כאשר מדובר במקרים חמורים או בתסמינים חוזרים בתדירות גבוהה, ייתכן שיהיה צורך להרחיב את הטיפול מעבר למקומי. במקביל, מומלץ לבדוק האם קיימים גורמים כלליים כמו חסרים תזונתיים או מחלות רקע, ולהתאים את הטיפול באופן אישי בהתאם לממצאים.


שאלות נפוצות

אפטות חוזרות (Recurrent Aphthous Stomatitis – RAS) הן כיבים כואבים המופיעים בגלים. הסיבה המדויקת אינה ידועה, אך לרוב מדובר בתגובתיות יתר של המערכת החיסונית. גורמי סיכון וגורמים מעוררים שכיחים כוללים:

  • חסרים תזונתיים.
  • מחלות מעיים דלקתיות.
  • מתח וסטרס נפשי.
  • שינויים הורמונליים וטראומה מקומית .
רופאה מומחית ברפואת הפה מפנה לבדיקות דם המתאימות, ולעיתים גם לבדיקות עזר נוספות, כדי לזהות חסרים, לשלול מחלות רקע ולאתר גורמים מחמירים.

הטיפול מותאם אישית, וכולל שני שלבים עיקריים:

  1. התמודדות עם הגורמים המחמירים או המשניים
  • תיקון חסרים תזונתיים
  • איזון מחלות רקע (במידת הצורך)
  • הפחתת סטרס והדרכה להתנהלות יומיומית מפחיתת טריגרים
  1. טיפול תומך להקלה על הכאב ועל הדלקת
כולל שימוש באמצעים מקומיים שמפחיתים רגישות וכאב, ולעיתים טיפול שמסייע "לאזן" את תגובת היתר של מערכת החיסון.

שלושה סוגים עיקריים של אפטות מופיעים אצל מטופלים:

  • אפטות מינוריות: הקטנות והנפוצות ביותר, נעלמות לרוב תוך 1–2 שבועות.
  • אפטות מג'וריות: גדולות ועמוקות יותר, ההחלמה ארוכה ועלולה להותיר צלקת.
  • אפטות הרפטיפורמיות: קבוצות של כיבים קטנים רבים המופיעים יחד.

מתי לחשוד במשהו מעבר לאפטות רגילות?

אם הכיבים מופיעים יחד עם תסמינים נוספים — כמו כיבים באיברי המין, נגעים בעור או דלקת עיניים — יש לפנות לבדיקת מומחית ברפואת הפה לשלילת מחלת בכצ’ט או מצבים אוטואימוניים הדורשים טיפול מערכתי.

המטרה בטיפול מקומי היא להפחית כאב ולזרז את ההחלמה.

  • משחות סטרואידיות: הטיפול המקומי היעיל ביותר. מפחיתות דלקת ומקצרות את משך ההחלמה.
  • חומרים מאלחשים: תכשירים עם לידוקאין מעניקים הקלה מהירה, במיוחד לפני אכילה או צחצוח.
  • במקרים קשים: ייתכן צורך בטיפול המסייע לאיזון תגובת היתר של מערכת החיסון.
התחלת טיפול כבר בשלב העקצוץ לא מונעת הופעת אפטה, אך יכולה להקל ולשפר מעט את תהליך ההחלמה.

המידע במאמר זה נועד למטרות כלליות ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי. בכל מצב של בעיה או ספק, מומלץ לפנות לרופא מוסמך.

זקוקים לטיפול מומחה?

מוזמנים ליצור קשר ולקבוע פגישה לייעוץ אישי עם ד״ר קארין קור.

קביעת תור