שינויים בריריות הפה – מה זה אומר?
ריריות חלל הפה הן הרקמות הרכות שמצפות את פנים הפה, כולל השפתיים מבפנים, הלחיים, הלשון, החניכיים והחיך. בניגוד לרקמות הקשות כמו שיניים ועצם, הריריות עדינות יותר, מגיבות מהר לשינויים ומושפעות מגורמים שונים בגוף ובסביבה.
ריריות הפה עשויות להציג מגוון רחב של שינויים, חלקם פיזיולוגים ושפירים, וחלקם עשויים לרמוז על בעיה שמחייבת תשומת לב. לעיתים הנגעים מקומיים בלבד, ולעיתים הם משקפים מצב מערכתי או מחלה אחרת. מקורות הנגעים מגוונים וכוללים גורמים מולדים ונרכשים כאחד.
מה גורם לנגעים?
נגעים בחלל הפה יכולים להופיע מסיבות שונות, ולעיתים מקורם בגורמים נרכשים שמופיעים במהלך החיים. חלק מהנגעים נוצרים בעקבות זיהומים או דלקות, כמו הרפס או קנדידיאזיס. אחרים מתפתחים כתוצאה מגירוי מתמשך של הרקמה, למשל בעקבות חיכוך, לחץ או פציעה כרונית. ישנם גם נגעים שמקורם בגידולים — חלקם שפירים וחלקם עלולים להיות ממאירים — וכן כאלה המתפתחים על רקע מחלות אוטואימוניות, כמו ליכן פלנוס. בנוסף, רגישות או אלרגיה לחומרים מסוימים, וגם פגיעה שמתרחשת במסגרת טיפול רפואי, עשויות לגרום להופעת נגעים בריריות הפה.
איך נגעים בחלל הפה עשויים להיראות?
נגעים ברירית הפה יכולים להתבטא במגוון רחב של צורות:
שינויי צבע
הרירית עשויה להיראות אדומה, לבנה, חומה, שחורה, ולעיתים אף לקבל גוון כחול או שילוב של כמה גוונים יחד.
שינויים במרקם או במבנה
פצעים או כיבים, נפיחויות, עיבוי של הרירית, כתמים בולטים (פלאקים) או אזורי פיגמנטציה.
כמות ופיזור
נגע בודד או מספר נגעים, ממוקדים או מפוזרים על פני שטח רחב.
דינמיות
יש נגעים יציבים, בעוד אחרים משתנים – גדלים, משנים צבע או מרקם, או מופיעים ונעלמים לסירוגין.
חשוב לדעת: רוב הנגעים ברירית הפה אינם מסוכנים ונובעים מטראומה מקומית, שינויים פיזיולוגיים או תהליכים חולפים. עם זאת, נגע שאינו מחלים או משתנה לאורך זמן מחייב בדיקה מקצועית, כדי לשלול מצבים משמעותיים כבר בשלבים מוקדמים.
דוגמאות לנגעים שכיחים בחלל הפה
- פיגמנטציה, משנית לעישון או כתוצאה מתרופות.
- כיבים טראומטיים או דלקתיים.
- פיברומות ונגעים עקב חיכוך או לחץ חוזר.
- ליכן פלנוס ומצבים אוטואימוניים אחרים.
- זיהומים דוגמת הרפס או קנדידיאזיס.
לסיכום
רוב הנגעים בחלל הפה אינם מסוכנים, אך כל שינוי שאינו חולף או מתפתח עם הזמן מצריך הערכה של מומחה לרפואת הפה. אבחון מוקדם מאפשר טיפול מתאים ומניעה של מצבים מורכבים יותר.